אפשר לשבט דינוזאור?
כיום אי אפשר לשבט טי־רקס או דינוזאור אחר שאינו ציפור. לשם כך דרוש חומר גנטי מתאים, ועד היום לא נמצא אצלם DNA שאפשר להשתמש בו לשיבוט. מאובנים מגלים רבות על הגוף ועל אורח החיים, אבל שימור צורת העצם אינו מבטיח שימור של כל ההוראות הגנטיות. גם חרק בענבר אינו פותר את הבעיה. הציפורים הן הענף החי של הדינוזאורים, אך אינן עותקים של טי־רקס.
יש לנו עצם, אך אין מתכון גנטי
DNA הוא החומר שבתאים הנושא הוראות להתפתחות הגוף ולפעולתו. לאחר המוות הוא מתפרק בהדרגה. תנאי השימור משפיעים על התהליך, אבל מאז שטי־רקס נכחד חלפו כ־66 מיליון שנה.
עד היום לא נמצא DNA מתאים לשיבוט של דינוזאור שאינו ציפור. עצם יכולה לשמר מבנה ופרטים עדינים גם בלי שהמידע הגנטי השלם יישמר בה.
היתוש בענבר: רעיון יפה לסרט
בסרט המפורסם יתוש עוקץ דינוזאור, נלכד בשרף שהופך לענבר, ומדענים שואבים ממנו את הדם ובונים פארק דינוזאורים. במציאות המדעית זה פשוט לא עובד.
ענבר אמנם משמר חרקים יפה מאוד, אבל שרף אינו מקפיא של מעבדה לשימור דם. חוקרים שחיפשו בחרקים כאלה DNA של דינוזאור גילו שלא נשאר כלום, או שמצאו חיידקים מודרניים שחדרו מבחוץ. מזה אי אפשר לבנות טי־רקס.
רסיסי מולקולות לא מספיקים כדי להחזיר מלך
לפעמים חוקרים מוצאים בעצמות שמורות היטב שרידים מיקרוסקופיים של חלבונים או שברי מולקולות. אבל זה רחוק מאוד מספר הוראות שלם לבניית טי־רקס. זה כמו למצוא אות אחת מתוך ספר שלם שנשרף.
בסרט השלימו את החורים הגנטיים בעזרת DNA של צפרדעים. בפועל אי אפשר להדביק שברי גנים ולקבל טורף באורך 12 מטרים ובמשקל 8 טון כמו בכרטיס שלנו.
הדינוזאורים כבר כאן — הם מעולם לא עזבו!
אנחנו בכלל לא צריכים שיבוט כדי לראות דינוזאורים חיים: הדרור שיושב על המעקה שייך בדיוק לאותה משפחה! הרחבנו על כך במדריך על הציפורים.
ארכיאופטריקס בכרטיס שלנו ארוך חצי מטר וחי בתקופת היורה. הוא ממש גשר בין טורף קטן לציפור. האבולוציה עשתה את שלה, ואי אפשר "להחזיר" ממנו טי־רקס ענק.
מה אפשר לעשות במקום פארק דינוזאורים?
להתפעל ממאובנים אמיתיים במוזיאון, להשוות בין כרטיסי המידע באתר שלנו, לצייר אותם נכון — טי־רקס עם קשקשים באזורים המוכרים מהמאובנים, וולוסירפטור מנוצה בגודל תרנגול הודו — ולשחק בחידון!
ואת הסרטים מותר לאהוב, ועוד איך. סצנת המטבח עם הרפטורים היא קולנוע מצוין, אבל את הסיפור האמיתי מספרות האבנים במוזיאון.
שאלות שילדים שואלים
- אפשר לשבט דינוזאור?
- כיום לא. לא נמצא DNA מתאים לשיבוט של דינוזאור שאינו ציפור.
- ומה אם ימצאו עצם שנשמרה ממש טוב?
- גם עצם שצורתה נשמרה היטב אינה מבטיחה שה־DNA השתמר. עד היום לא נמצא חומר גנטי מתאים לשיבוט של דינוזאור שאינו ציפור.
- למה בסרט השיבוט עבד?
- כי זה מדע בדיוני. הסופר היה צריך דרך לפתוח את הפארק, ודיוק של מעבדה פחות עניין את העלילה.
- ומה לגבי ממותה?
- ממותות חיו לפני אלפי שנים בלבד ונשמרו בקרקע קפואה, ולכן שרדו מהן שרידי DNA — אך זהו סיפור שונה לגמרי מדינוזאורים.
- ציפורים הן כבר דינוזאורים. זה נחשב?
- בהחלט! רק שזה לא שיבוט ממעבדה, אלא שושלת חיה ששרדה ברציפות לאורך 66 מיליון השנים האחרונות.
- אז למה לחפש עוד עצמות ומאובנים?
- כדי ללמוד איך הדינוזאורים חיו, איך נעו וכיצד נראה כדור הארץ הקדום — המאובנים מלמדים אותנו את ההיסטוריה של החיים.
כדאי לזכור
- אם אתם מציירים את המעבדה מהסרט, רשמו לידה: "סרט קולנוע מלהיב, לא מדע אמיתי!".
- ענבר עם יתוש בתוכו הוא מאובן יפה מאוד, אבל לא כספת סודית של דם דינוזאורים.
- רוצים לראות דינוזאור חי? הביטו ביונה שמנקרת בחצר — זה הרבה יותר אמיתי מכל פארק מדע בדיוני!